קצת לפני שנלקחת מהעולם, כתבתי לעצמי פתק שתכננתי להקריא לך על כל הדברים והסיבות שאני אוהבת אותך.  
בסוף הפתק אני כותבת 
‏I love that this is the easiest thing I’ve ever written. 
לכתוב עליך בהווה ובעתיד, גיליתי כמה זה קל ואיך אני יכולה להמשיך לכתוב לנצח. 
אבל זה. פה ועכשיו. לכתוב אותך בעבר ובידיעה שאין קיום לדברים שאני כותבת, זה הדבר הכי קשה שיש. 

האמת שלא ידעתי מה אני אגיד או אכתוב... 
ואני עדיין בלי מילים, כי אני עדיין לא מצליחה להבין איך קיים העולם ואתה לא נמצא בו. 

שנה חלפה, 
שנה שאתה לא איתי. איתנו…
שנה שלא נישקתי או חיבקתי אותך.
שנה בלי חיוך ובלי לצחוק איתך. 
שנה בלי שבת שלום או שבוע טוב. 
שנה שאני לא מצליחה להסביר לאפאחד מה אני מרגישה. 
שנה שאני מחפשת ונאחזת בכל דבר שמזכיר אותך. 
שנה שאני ממשיכה להתאהב בך… אבל לבד…

שנה של כאב וחוסר משמעות… 
שנה שהחיים מתחלקים ללפני ואחרי.
ואני לא יודעת מה כואב יותר, 
הגעגוע לחיים שהיו לנו לפני או תחושת הפספוס על החלומות שהיו לנו וכבר לא ייתגשמו. 

שנה שעברה למרות כל מה שאמרו הייתי אופטימית. חשבתי שכבר נהיה במקום אחר השנה כי ככה אמרת לי. שנגור יחד, נטייל יד ביד ונמשיך לאהוב ולצחוק כל רגע. 

אתה היית אופטימי. האמנת בעצמך והאמנת ללב שלך וככה גרמת לי ולאחרים להאמין. זה היה הקסם שלך.

היו לך כוונות לא רגילות כלפי העולם הזה, האמנת שתצליח להפוך אותו לעולם טוב יותר. תמיד ראית את הטוב והיופי בכל אדם וכ״כ רצית שכולם ייאהבו אחד את השני.

הפתעת את כולם עם הכוח והאומץ שלך. 
כבשת כל מי שעבר מולך כולם עם החיוך היפה שלך, הלב והאור המתפרץ ממך. 

תהיה בטוח עילם שהעולם הזה יותר טוב רק בגלל שהיית כאן. 

השארת מאחור חלקים ממך, שברים של הייחודיות שלך. בחכמה ובנחישות הארת בכל אדם אהבה ואור שאי אפשר לכבות. 

הלבבות שבהם נגעת הם ההוכחה שהיית ושחיית.
יש כל כך הרבה עדויות לדרך שעשית ולחלומות שרצית להגשים עבור עצמך ואחרים.

יש לי כל כך הרבה אהבה אליך.
אתה חסר לי בכל רגע.. 
אני מתגעגעת לקול שלך,  למבט שלך, לעיניים הכחולות המהפנטות שלך. אני מתגעגעת לחיוך שלך ולחיבוק שלך. אני מתגעגעת להכל. 

אני מזילה דמעות כי אני מתגעגעת אליך. 
ואני יודעת שזה עדיין בסדר לחייך.
גם בכל הרגעים הכי קשים שלנו בתוך הבכי והעצב עשית אותי מאושרת, רק מלהיות לצידך בכל רגע ורגע.

תודה על הזכות לחיות לצידך, להכיר אותך ולהיות חלק כל כך גדול במסלול שלך. 
תודה על המשפחה שהענקת לי שבלעדיהם לא הייתי שורדת. 

יום אחד, אני לא יודעת איך ומתי אבל ניפגש שוב חיימשלי.

עד אז אני מבטיחה לך שאנסה להיות הבנאדם שהתאהבת בו… 
אני אזכור את כל הדברים שלימדת אותי ושלמדת ממך. 

אתה החבר הכי טוב שלי והאהבה הכי גדולה.

הלב שלי לנצח יהיה מלא באהבתך. כל עוד הוא פועם האהבה שלך תזרום דרכי, ואתה תמיד תהיה איתי.
וככה נפיץ את האהבה שלך לעולם.